#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להתענות 1) סתם אדם 2) תלמיד חכם 3) שכיר יום 4) מלמד תינוקות 5) עוסקים בצרכי רבים?	"1) אם יכול לסבול התענית נקרא קדוש, ואם לאו נקרא חוטא (גמ' תענית י""א ע""ב) 2) אפי' אם יכול לסבול התענית לא יתענה מפני שממעטו ממלאכת שמים [ומי שתורתו אומנתו בכלל ת""ח אפי' בזה""ז (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג')], ולכל הפחות ממעט איכות הלימוד (פלא יועץ ערך תענית, אג""מ יו""ד ח""ג סי' צ""ו אות ט') 3) לא מפני גזילה מבעה""ב וכמ""ש בחו""מ (סי' של""ג סעי' ה') (מ""ב ס""ק ה') 4) לא מפני שתי טעמים, אחד אין לך עסק במלאכת שמים גדול מזה דאיתא בשבת (קי""ט ע""ב) שעל הבל פיהם של תינוקות העולם עומד (ב""י), ועוד מפני גזילה ממשכירו (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה') 5) לא דאיתא בספר חסידים (סי' תקכ""ז וסי' תרי""ז) דדינן כמלמדים (מג""א ס""ק ג')"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית ציבור?	"פשוט שכולם חייבים להתענות תענית ציבור (שו""ע, ערוה""ש סעי' א') {ונראה שהם מותרים נמי בתענית בה""ב וערב ר""ח ושאר תעניות דמבוארים לקמן (סי' תק""פ) אלא שאינם מחויבים בהם}"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם רוצים להתענות מחמת תשובה לעבירות הידועים [חמורים] 1) בסתם אדם 2) תלמיד חכם 3) מלמד תינוקות?	"1) הא דאמרינן דאם אינו יכול לסבול לא יתענה היינו כשהוא מתענה מחמת סתם עבירות שאדם דש בעקביו אבל אם עבר על עבירות הידועים [וחמורים] צריך להתענות לתשובה אפי' אם אינו יכול לסבול התענית (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א') ובלבד שאינו סכנה (שעה""צ ס""ק ב') 2) כתב הב""ח בשם הראשית חכמה דאפי' ת""ח צריך להתענות לעבירות הידועים, אכן כתב השל""ה (יומא נר מצוה אות פ""ח) דתלמיד חכם שתורתו אומנתו א""צ לסגף עצמו כ""כ על העונות, וילמוד יותר ממה שהיה רגיל (מג""א ס""ק א'), וכעין זה מצינו במדרש תנחומא דמי שחטא ונתחייב לשמים לאחר ששב מדרכו יש לו להוסיף על לימודו [פרק אחד או דף אחד] (מ""ב ס""ק ד'), והביה""ל (ד""ה ת""ח) הביא שיום אחד בשבוע יתרחק מבני אדם ויתבודד בינו לבין קונו ויתקשר מחשבתו בו כאילו כבר עומד לפניו ביום הדין וידבר עם ה' כאשר ידבר עבד אל רבו ובן אל אביו, ועוד הביא מחיי""א דתורה היא מקוה טהרה ונמשל לאש וכל אשר יבא באש באש יובא ויטהר וימעט מתענוגים ויאכל רק כדי קיום גופו שלא יחלש ואם אפשר יתענה פעם בשבוע או בה""ב עד חצות, והעיקר הוא הבכיה והוידוי וגדרים שלא יעשה זאת לעולם {למעשה נראה דבדרך כלל ת""ח לא יתענה אפי' אם יכול לסבול התענית אבל כשהוא מחמת עונות הידועים אז טוב להתענות אם יכול לסבול אבל אם אינו יכול לסבול לא יתענה אלא יאכל כדי קיום גופו ויוסף על לימודו} 3) השע""ת (ס""ק ב.) הביא מברכי יוסף דאפי' אם מחמיר בת""ח מ""מ אין להחמיר במלמד תינוקות דממעט בלימוד תינוקות דחשיב טפי וגם גוזל את הרבים (שעה""צ ס""ק ה') {ולכאורה ה""ה בשאר שכירי יום דאין להחמיר משום גזילה}"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש דברים אחרים שיכול לעשות במקום תענית?	"1) המג""א (ס""ק א') הביא מספרי המוסר (ראב""ד, מובא ביסוד התשובה לרבינו יונה) דבאמצע אכילתו בעוד שהוא מתאוה לאכול ימשוך ידו ממנה ונחשב לסיגוף גדול ומתכפרים עונותיו (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב'), והוסיף הרבינו יונה (יסוד התשובה) דעי""ז יזכור אהבת הבורא בכל יום תמיד<br>2) המ""ב (ס""ק ב') הביא מספר אחד דטוב יותר לקבל תענית דיבור שממנו לא יהיה לו נזק לגופו או לנשמתו ולא יחלש, וכעין זה באגרת הגר""א דטוב ליתן רסן בפי ובתאותיו<br>3) להרבות בלימוד התורה (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ד'), וכתב הכה""ח (סי' של""ד ס""ק קמ""ג) בשם האריז""ל דאם עוסק כל הלילה בתורה פוטר חיוב כרת אחת, וכתב הסטייפלר (קריינא דאגרתא ח""א אות קס""ז) שיחזור על דבר שכבר יודע היטב כיון שאין חשק בלימוד כזה הוי לשם שמים ונחשב כסיגוף<br>4) החת""ס (הגהות על סי' תקס""ח) כתב דיקבע לו יום אחד בשנה [יום שעבר או יום שנתן אל לבו לחזור] ואותו יום יהיה יום תענית ותשובה בבכי ואנקה ווידוי וחרטה וק""ו ממי שנעשה לו נס שראוי לקבוע יום בשנה זכר לנס כ""ש שיעשה כן על סכנת נפשו ונשמתו שניצול ממנו ע""י תשובה"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בעבד 2) בקטן, שקיבל תענית על עצמו?	"1) מרמב""ם משמע דדוקא בעבד כנעני אינו חל נדרו דמעכב אותו ממלאכת רבו, והקשה המג""א (ס""ק ג') הרי אפי' עבד עברי ושאר פועלים משעובדים לבעה""ב, ותי' דשאר פועלים מותרים להם לחזור בחצי היום, וגם עבד עברי יש לו יכולת לפדות את עצמו בגרעון כסף ולפיכך חל התענית משא""כ עבד כנעני אין לו יכולת לצאת 2) אם הוא בן י""ב חל אם יודע לשם מי נדרו, ואם הוא בן י""ג חל בכל אופן (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה')"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אב אפשר להפר נדרי בתו?	"יכול להפר נדרה עד בגרות, וצריך לומר לשון הפרה ולא התרה (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה')"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי הגיעה לבגרות בשנה מעוברת?	"אחר ששה חדשים דאיתא בתורת חטאת (כלל ע""ג אות ב') דדוקא אם כתוב שנה או חצי שנה אמרינן דהחודש העיבור בכלל ולא כשתלוי במנין חדשים (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה'), ורע""א הביא ראיה מגמ' כתובות (ל""ט ע""א) דפרכינן איך אפשר למילד בששה חדשים ואי אמרת דיש לה עוד חדש בשנת העיבור יש לה אפשרות להוליד {וכ""ת דאף ההריון צריך עוד חודש י""ל דאיתא בגמ' נדה (ל""ח ע""ב) דאין הריון תלוי בט' חדשים אלא רע""א ימים כגימטריא של הריון (ר""י באק)} [וע""ע במהרש""א (ר""ה י""א ע""א) דס""ל דמחשב בחדשי החמה, וצ""ע (חזו""א יו""ד סי' קכ""א ס""ק מ""א)]"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יודע שנותיו?	"ספק דאורייתא לחומרא אבל אם אינו נראה כגדול לא חיישינן, ואביו נאמן לומר שהוא גדול אבל איש אחר אינו נאמן (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה') [וצ""ב, דכתבו תוס' בקידושין (ס""ד ע""א) דאביו נאמן מפני שדייק טפי לדעת שנותיו לפי שעליו מוטל להודיעו לאחרים ולפיכך נחשב כבידו ולא לגבי אחרים, ש""מ דבאמת יש לו חזקת קטן [אע""פ דעבידי להשתנות] וסתם עד אחד אינו נאמן, וא""כ למה אמרינן ספק דאורייתא לחומרא, ואין לומר כמ""ש הפתח""ת (יו""ד סי' קכ""ז ס""ק י""ב) דלגבי נאמנות דעד אחד ליכא חזקת קטן דא""כ אפי' איש אחר יהא נאמן, וצ""ל דתוס' ס""ל כהמחבר ביו""ד שם דעד אחד נאמן להתיר ולא לאסור, ולעולם ליכא חזקת קטן דהוי עבידי להשתנות ועל כן הוי ספק דאורייתא לחומרא, ואפ""ה רק אביו נאמן ולא איש אחר דהוי עד אחר לאסור ואע""פ דליכא חזקה אינו נאמן אלא כשהוא בידו, אבל עדיין צ""ע דלהלכה קיי""ל כהרמ""א והש""ך (יו""ד שם) דס""ל דעד אחד נאמן אפי' לאסור כל זמן דליכא חזקה כנגדו (ר""י באק), ושו""מ שהבית מאיר השיג על המג""א דיש כאן חזקת קטן]"	סימן תקעא סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה אנשים אסורים להתענות?	מי שנמצא במצב של פיקוח נפש להתענות שצריך כחו [כגון עיר שהקיפוה נכרים או נרדף מפני אנסין או לסטים, וכן אם גזרו שמד שלא להתענות], אלא יקבל על עצמו לכשינצלו יתענה	סימן תקעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לרשע לעשות מצות?	"הבאה""ט (ס""ק א') הביא מעטרת זקנים (סי' תק""ע) דכל מעשים טובים שרשע עושה מוסיף כח לקליפות ומוסיף פשע על חטאתו, וכשחוזר בתשובה מוציא אותו כח מהקליפה ומכניסו בקדושה, וכן מבואר מהרמב""ם (הל' תשובה פ""ז ה""ז) דכתב דרשע שעושה מצוה טורפין אותן בפניו (הקדמה לבית הלוי על התורה), ועפי""ז פי' החיד""א (דברים אחדים דרוש כ') למה הקב""ה פורע שכר לרשעים בעוה""ז דהרי מצותיו שעשו אינם מצות אלא עבירות ואפ""ה אין הקב""ה מקפח שכר כל בריה והם חושבים שעשו מצות ולפיכך מקבלים שכר בעוה""ז. וזהו הפשט באמירת לשם יחוד דאדם מתנה שרוצה לעשות מצוה זו לשם השם, ואם אינו לשם השם אינו מצוה כלל ואין רשות לס""א לחטוף מצוה זו (הרב זרח איידליץ בספר אור לישרים עמ' מ""ח). והדבר צ""ב דאשכחן בהרבה פעמים שרשעים עשו מצות והיה זכות להם כגון אחאב התענה איזה שעות, עגלון עמד כששמע שם ה', נבוכדנצר פסע ד' פסיעות, עשו כיבד את אביו יעקב, וכ""כ הרמב""ם באגרת השמד שהרשעים השמידו את עצמן עדיין ראוי להם לקיים המצות. ותי' הבית הלוי דהרשע צריך לעשות מצות שלאחר שחזר בתשובה מחזירין לו מצותיו. {ועדיין צ""ב מרשעים הנ""ל דלא חזרו בתשובה} ויש עוד מהלך מהרב יצחק אלחנן ספקטר (נחל יצחק חו""מ פתח שער ח""ב) דמצוה לשמה אינו הולך לסטרא אחר, וכן מצות צדקה וכדומה שהעיקר הוא התוצאה דלמצות אלו אינו תלוי בכוונתו, וכן מצות ת""ת אינו נתפס. ועוד כתב הנחל יצחק דהא דאמרינן דטורפין ממנו המצוה היינו הדברים צדדין של המצות כגון מצוה גוררת מצוה, וכעין זה מצינו בסטייפלר (קריינא דאגרתא ח""א אות ק""ו) דטורפין ממנו ההשפעה של המצוה, וכעין זה כתב הרב יצחק אייזיק שר (לקט שיחת מוסר) דמצוה של רשע אינו מגין ומציל. ולפי""ז עצם זכות המצוה יש לו להרשע (ספר מגיד הרקיע ערך סוכות, הרב דניאל גלאדשטיין שליט""א)"	סימן תקעא סעיף ג		
